גז"ד למורשע בשוד בנקים ובנסיון לשוד בנק

מבוא

ביום 24/6/12, מועד בו היה קבוע תיק זה לשמיעת ראיות, הגיעו הצדדים להסדר טיעון, לפיו הודה הנאשם בעובדות כתב האישום שהוגש נגדו ונתבקשתי לקבוע, "בשלב זה", כי הנאשם ביצע את מעשים המתוארים בכתב האישום, על מנת שבקשר להרשעתו יקבע דיון נוסף לצורך בדיקת כשירותו הנפשית של הנאשם.

ביום 15/7/12 הודיעני הסניגור בכתב כי בוצעו על-ידו בדיקות הקשורות לכשירותו הנפשית של הנאשם "... ואין בכוונתו לטעון לתחולת הגנת אי שפיות ו/או לאי כשירות לעמוד לדין".

הוריתי על הכנת תסקיר של שרות המבחן וביום 3/9/12 (עמ' 9 לפרוטוקול), הרשעתי את הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום דהיינו, ארבע עבירות שוד לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין") ועבירה אחת של נסיון לשוד לפי סעיפים 25 + 402(א) לחוק העונשין.

כתב האישום

מכתב האישום עולה שהנאשם נכנס לסניפי בנק שונים, חמש פעמים, הציג לפקידת הבנק פתק בו רשום כי מדובר בשוד וביקש כסף. לעיתים ציין כי יש לו אקדח, לעיתים ציין שהוא בחור טוב שנקלע למצב קשה וזקוק לכסף. מכל הפתקים עלתה לשון איום, היינו, "אם לא יקבל את הכסף...".

באישום הראשון הורשע הנאשם בעבירה של נסיון לשוד, הואיל ופקידת הבנק לא נעתרה לדרישתו ולא העבירה לו כסף ואילו בשאר המקרים הורשע בעבירת שוד, כיוון שבעקבות איומיו, הרשומים באותם הפתקים, קיבל כסף לפי דרישתו.

סך כל הכספים אותם קיבל הנאשם מפקידי הבנק בשל איומיו היה 69,250 ש"ח (סכום הכסף לא הושב).

תסקיר שרות המבחן

בתסקיר פירטה קצינת המבחן את נסיבות חייו הקשות והמורכבות של הנאשם, שלא ארחיב בתיאורן בשל צנעת הפרט. אציין רק שמדובר בנאשם כבן 41, רווק, יליד אתיופיה, שעלה ארצה בהיותו כבן 9, לו שמונה אחים ואחיות, אמו בשנות השבעים לחייה, ובגיל 12 כשהגיע לביתו, מצא את אביו שהתאבד.

בצל טראומה זו גדל הנאשם, עבר מוסדות ופנימיות והתמכר לאלכוהול. בגיל 18 אף אושפז בבית החולים "שער מנשה" ואובחן כסובל מפסיכוזה תגובתית, שימוש לרעה בסמים ואלכוהול והפרעת אישיות אנטי סוציאלית.

בשנים האחרונות נקלע הנאשם למצב כלכלי קשה, לטענתו בשל התמכרותו להימורים שהביאה לחובות כבדים, ואף היה דר רחוב תקופה מסוימת. הנאשם תיאר במהלך השנים שימוש מזדמן בסם מסוג חשיש וצריכת אלכוהול כאמצעי לבריחה מקשייו, אך ציין כי בתקופה האחרונה השימוש בחומרים אלה פחת ולדעתו, אינו סובל מבעיה הזקוקה לטיפול.

קצינת המבחן התרשמה כי הנאשם "נושא בקרבו את אובדנו הטראגי של אביו, מה שהותיר אצלו משקעים רגשיים טראומתיים לא מעובדים. נסיבות התפתחותו הקשו עליו לפתח מנגנונים להתמודדות תקינה במצבים רגשיים מורכבים, מה שבא לידי ביטוי לאורך השנים בקשיים תפקודיים, הסתגלותיים והתנהגותיים, ובפיתוח דפוסים אימפולסיביים והתמכרותיים, כדרך להקהיית רגשותיו הכואבים והבלתי מעובדים. מהמידע שקיבלנו עולה כי טגה סובל מהפרעות נפשיות ועל אף דיווחיו על מצוקתו הנפשית, נראה שמתקשה לשמור על רצף טיפולי ומעקבי".

בתסקיר צוין, כי הנאשם מיזער את חומרת עבירותיו והשלכותיהם על הנפגעים, החזיק בעמדה קורבנית למול קצינת המבחן והתקשה לקבל אחריות למעשיו, אותה השליך על גורמים  חיצוניים. עוד צוין, כי הוא נעדר יכולת לאמפטיה רגשית כלפי פקידות הבנק.

הנאשם לא הביע כל נזקקות לטיפול יעודי בסוגיית האלימות ומיקד נזקקותו לטיפול פסיכיאטרי כתחליף לענישה.

קצינת המבחן ערכה לנאשם אבחון וסיכמה דבריה כדלקמן:

"כל האמור לעיל, לרבות הקושי של טגה להכיר בדפוסי התנהגותו האימפולסיבים והאגרסיביים, כמו גם בעיית התמכרותו לחומרים פסיכו-אקטיביים, שלילת נזקקות טיפולית לצורך שינוי בהתנהגותו הפוגענית, קשייו להעזר בגורמים טיפוליים בקהילה לאורך השנים, הערכתנו כי קיים סיכון גבוה להישנות התנהגות פוגענית בעתיד וחומרת העבירות, מעידים על פי התרשמותנו, שטגה לא יוכל להיתרם מהתערבות טיפולית של שרותנו, על מנת לצמצם סיכון זה. על כן, אין אנו באים בהמלצה לחלופה עונשית וממליצים על הטלת ענישה מוחשית ומרתיעה בעניינו."

(ההדגשות שלי - מ.ג.)

מצבו הנפשי של הנאשם